אורלי אלדר

ציירת   סופרת   אמנית 

נופים מסעירים, מרגשים ומרגיעים אותי. אני לא יכולה להפסיק להתפעל מהם ולמרות שזה מתבקש  אין לי משיכה לצייר אותם. אולי זה עוד בפתח.. אנשים מרתקים אותי, אני רואה אותם במליון צבעים ואוהבת את החיבור הרגעי הזה של ההומור במבט או בתנוחה, את העצב , הסתמיות, העייפות, השמחה.

הדיוק הרבה פחות חשוב לי, אני מאושרת כשאני מצליחה להעביר חלק מהסיפור שמתגלגל לי בראש לקנווס ועוד יותר כאשר מישהו המתבונן בציור מצליח לקרוא שורה מהסיפור הזה..והיא לא חייבת בהכרח להיות זו שאני כתבתי..

אני אוהבת קנווסים גדולים ומציירת באקריליק כי הוא מהיר ובוטה וקצת "פוסטרי", ולשאלה למה דווקא נשים מלאות תופסות מקום נרחב בציורים אני עונה כי הן גדולות כמו היריעה, כמו החיים, תמיד יש עוד ענין לגלות, עוד רגע, עוד סוד בקפל הבא.

להבדיל, אני מאיירת בגואש ובצבעי מים. בין אם אני מציירת חיות, קומיקס או אנשים-  תמיד חוזרים אלי מן הניר צבעים עזים (ואני תמיד לבושה בשחורים ובאפורים...)

בגב הספר כתוב “גרה בבארותיים ואוהבת גם את תל-אביב”, ואוסיף שגם את כרתים ומושפעת מהצבעוניות ומהרבגוניות של כולם.